שיטת המכפילים ושיטת השווי הנכסי

זמן קריאה: 5 דקות

הערכת שווי חברות אינה מוגבלת לכלי אחד, ולמעשה, קיימות מספר גישות שמאפשרות להבין את ערך העסק מזוויות שונות. בין השיטות המרכזיות והנפוצות נמצאות שיטת המכפילים (Multiples) ושיטת השווי הנכסי (Asset-Based Valuation). כל אחת מהן מתמקדת בהיבט שונה של החברה – הראשונה מתבססת על השוואה לשוק והשנייה על ערך הנכסים עצמם – ומספקת תובנות משלימות על ערך העסק.

שיטת המכפילים

שיטת המכפילים היא אחת השיטות הנפוצות ביותר בהערכת שווי חברות, והיא מבוססת על השוואה לחברות דומות או עסקאות אחרונות בענף. העיקרון הוא פשוט: אם חברות עם מאפיינים דומים נסחרות בשוק לפי מכפיל מסוים – למשל מכפיל EBITDA, מכפיל מכירות או מכפיל רווח נקי – ניתן להחיל מכפיל זה על החברה המוערכת כדי לקבוע את ערכה.

נוסחת הבסיס היא:

כאשר Metric יכול להיות EBIT, EBITDA, רווח נקי או הכנסות, ו-Multiplier הוא המכפיל שנלקח מהשוואה לחברות דומות או לעסקאות עבר. לדוגמא, אם חברות בענף נסחרות במכפיל EBITDA של 6, וחברתנו צפויה לייצר EBITDA של 5 מליון ש״ח, ערכה על פי שיטת המכפילים יהיה:

Value = 6 X 5 = 30 mil

יתרונה המרכזי של השיטה הוא הפשטות והקשר הישיר לשוק: היא מאפשרת למעריך להבין כיצד השוק מעריך חברות דומות. עם זאת, השיטה אינה לוקחת בחשבון את המאפיינים הייחודיים של החברה, כגון איכות הנכסים, רמת הסיכון או הפוטנציאל העתידי לצמיחה, ולכן תמיד מומלץ לשלב את התוצאה עם שיטות נוספות.

כמו כן, יש להיזהר בבחירת המכפיל הנכון: שימוש במכפיל שגוי או בחברות שאינן דומות דיו עלול להוביל להערכה מוטה. מכאן נובעת החשיבות של ניתוח מעמיק של הענף, תנאי השוק והנתונים ההיסטוריים של החברות המושוות.

שיטת השווי הנכסי

שיטת השווי הנכסי מתמקדת בערך הנכסים עצמם של החברה. בשיטה זו, ערך החברה נמדד כסכום ערכי השוק של כלל נכסיה המוחשיים והבלתי מוחשיים, לאחר ניכוי ההתחייבויות. כלומר, מדובר בהערכה של מה שניתן להפיק מנכסי החברה אם היא תופסק ותימכר.

הנוסחה הכללית לשיטת השווי הנכסי היא:

הערך הכללי מבוסס על נכסים מוחשיים כמו קרקעות, מבנים, ציוד ומלאי, וכן נכסים בלתי מוחשיים כמו קניין רוחני, פטנטים, מותג וקשרים עם לקוחות, במידה ויש להם ערך כספי ניתן להערכה. ההתחייבויות כוללות חובות בנקאיים, התחייבויות מס ומחויבויות אחרות.

יתרון השיטה הוא בהירותה: היא משקפת את הערך "המוחשי" של החברה, ללא תלות בתחזיות עתידיות מורכבות או בשוק ההון. לכן, היא שימושית במיוחד במצבים של פירוק, חדלות פירעון, או כאשר החברה אינה מניבה רווחים משמעותיים לאורך זמן.

עם זאת, השיטה מוגבלת כאשר מדובר בחברות פעילות וצומחות. היא אינה מתייחסת לפוטנציאל הצמיחה העתידי של החברה, לאיכות הניהול או ליתרונות תחרותיים, ולכן עלולה לתת תמונה שמרנית מדי לגבי השווי. בנוסף, הערכת נכסים בלתי מוחשיים דורשת שיקול דעת מקצועי משמעותי, שכן לרוב קשה להעריך באופן מדויק את הערך הממוני של פטנט, מוניטין או מותג.

השוואה בין השיטות

שתי השיטות מציעות זוויות שונות להבנת הערך. שיטת המכפילים מקשרת את החברה לשוק ולחברות דומות, ומספקת הערכה תלוית שוק, בעוד ששיטת השווי הנכסי מבוססת על הערכה פנימית של הנכסים וההתחייבויות, ומייצגת ערך "מוחשי". המסקנה היא ששימוש בשתי השיטות במקביל מאפשר למעריך לקבל תמונה מקיפה יותר, הכוללת הן את הערך הפיננסי המוחשי והן את הערך השוקי או היחסי.

בפרקטיקה, מומלץ להתחיל בשיטת השווי הנכסי כדי להבין את בסיס החברה ולוודא את ערך הנכסים, ולאחר מכן להשוות את התוצאה לשווי לפי מכפילים, תוך ביצוע התאמות להבדלים בין החברה לחברות המושוות. כך מתקבלת הערכה מאוזנת, שמביאה בחשבון גם את העבר והמצב הקיים של החברה וגם את הערך היחסי שלה בשוק.

שיטת המכפילים ושיטת השווי הנכסי הן שתי גישות עיקריות בהערכת שווי, כל אחת עם יתרונותיה ומגבלותיה. שיטת המכפילים מספקת קישור ישיר לשוק והשוואה לחברות דומות, בעוד ששיטת השווי הנכסי מתמקדת בערך המוחשי של נכסי החברה והתחייבויותיה. שילוב בין שתי השיטות מאפשר למעריך לקבל תמונה מקצועית, מלאה ומאוזנת, ולזהות את גורמי הערך המשמעותיים ביותר של החברה.
במקצועיות, הבחירה בשיטה הנכונה והביצוע המדויק של ההערכות דורשים הבנה עמוקה של הענף, הערכת נכסים ושיקול דעת פיננסי מקצועי.